<h1>כד הקמח לרבינו בחיי ערך ברכה</h1>
<h2>דף קז.</h2>
ורוב בני אדם אינם מתבוננים ואינם שמים על לב הענין הזה. ואלו דרכי הקדושה ושרש זכות המחשבה לקיים המצות על תכונתם ולכוין בברכות ולעמוד על יסודתם. הברכה הראשונה נטילת ידים צריך שיוריד המים על ידיו, לא שישכשך ידיו במים. [וכן אמרו ז"ל מי שהוא על שפת הנהר ואין לו כלי שישפוך על ידיו יטול מן המים בידו אחת וישפוך על השניה ולא ישכשך ידיו במים]. וטעם הדבר שהכתוב אומר ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם, לא אמר הכתוב בו אלא ממנו, כי לא היה אפשר לו לכהן לשכשך ידיו במי הכיור אלא היה שופך מן הכיור על ידיו ואחר כך עובד עבודה. ואמרו ז"ל כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם. וטעם הדבר כי הוא פורק מעליו עול דברי חכמים, והוא מתייאש מדבר שאין התאוה מכריחתו לבא כנגדו, ועוון כזה מר ורע מן האוכל נבלה או שאר המאכלים האסורים, כי שם תכריחהו תאותו לעבור ולאכול, אבל בכאן נטילת ידים שאין התאוה מכריחתו שלא ליטול ואין לו בו שום טורח, כשהוא מזלזל בו אין זה כי אם רוע לב ותכונה רעה לנפש. ולכך אמרו נעקר מן העולם מה שלא אמרו באוכל נבלות. והמים לנטילת ידים אפשר לקבל אותן מן הנכרי ומן הנדה, אע"פ שיש מקצת מפרשים שאמרו שאין מקבלין מן העכו"ם משום דבעינן שיהיה מכח אדם ועכו"ם אינם קרויים אדם. כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים כגון טיט ובצק וזפת ושעוה וכיוצא בזה.
